משושה
גורי כלבים מקבלים בשנה הראשונה לחייהם סדרה של חיסונים
החיסונים ניתנים במרפאה הוטרינרית הוד השרון החל מגיל 6 שבועות בהפרש של 3 שבועות זה מזה, סה"כ 3-4 פעמים.

הגור נולד ללא הגנה מפני גורמי מחלה. בעת יניקת החלב הראשוני ("קולוסטרום") מאימו הוא מקבל ממנה נוגדנים העוברים דרך החלב ("נוגדנים אימהיים"). נוגדנים אלה יגנו עליו מפני גורמי מחלה שונים.

בגיל 6 שבועות מתחילה ירידה ברמת הנוגדנים האימהיים בדמו של הגור, ירידה שנמשכת על פני מספר שבועות עד להעלמותם. בתקופה זו הגור עלול להיות רגיש לגורמי מחלה שונים מצד אחד (כיוון שרמת הנוגדנים בדמו יורדת), ומצד שני הנוגדנים האימהיים שעוד נותרו בגופו עלולים להפריע ליעילות החיסון. על מנת להבטיח הגנה אופטימלית ללא פגיעה ביעילות החיסון אנו חוזרים על חיסון המשושה 3 פעמים.
עד תום סדרת החיסונים מומלץ לא להוציא את הגור החוצה, ולהימנע ממפגשים עם כלבים.

חיסון המשושה כולל מספר גורמי מחלה בכלבים – 4 נגיפים ו 2 חיידקים.

1. נגיף הפארוו (Parvo virus) –

נגיף הפארוו גורם למחלה קשה בגורי כלבים. הוא עמיד מאוד בסביבה, ומועבר במגע עם צואה מכלב נגוע, או חפצים מזוהמים בנגיף. הנגיף פוגע במערכת העיכול, מערכת החיסון, ולעתים נדירות בשריר הלב. הוא גורם להקאות, שלשולים דמיים, חולשה, דיכאון, חום, חוסר תאבון והתייבשות. הפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, תיתכן חדירה של חיידקים לדם וכשל מערכות כללי.
ללא טיפול, המחלה היא קטלנית. החיסון מכיל נגיף מוחלש כחלק מהמשושה והוא מאוד יעיל במניעת הדבקה. כלבי רוטווילר, דוברמן ואמסטפים רגישים יותר מכלבים אחרים לנגיף הפארוו, ולכן מומלץ שכלבים אלה יקבלו 4 חיסוני משושה ולא 3.

2. נגיף הדיסטמפר (כלבלבת) –

דיסטמפר ("כלבלבת") היא מחלה נגיפית הפוגעת בעיקר במערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת העצבים. הנגיף מועבר במגע עם כלבים נגועים, בעיקר דרך מערכת הנשימה. הנגיף מדביק את מערכת הנשימה ומערכת העיכול ומחליש את מערכת החיסון כך שמופיעים זיהומים משניים באתרים אלה, ומכאן סימני המחלה הנפוצים – אובדן תאבון, חולשה, חום, נזלת, הפרשות מהעיניים, שיעולים, דלקת ריאות, שלשולים והקאות. סימנים נוספים שייתכנו הם פגיעה בהתפתחות השיניים והתעבות כריות כף הרגל. כלבים ששורדים את השלב הזה של המחלה עלולים לפתח בעתיד פגיעה במערכת העצבים, כיוון שהנגיף מתרבה גם במערכת העצבים. סימני הפגיעה העצבית עלולים לכלול עוויתות, תנועות לא רצוניות, חולשה ושיתוק. החיסון מכיל נגיף מוחלש כחלק מהמשושה.

3. דלקת כבד נגיפית (Infectious canine hepatits) –

מדובר במחלה נגיפית, שהיום היא נדירה מאוד בזכות החיסון. הנגיף מתרבה בחלל הפה, ומתפשט לאיברים שונים דרך הדם. סימני המחלה משתנים. בצורה הקשה ביותר הנגיף עלול לגרום למוות פתאומי. מופע אחר כולל חום, דכאון, חוסר תאבון, דלקת שקדים, פגיעה כבדית, פגיעה במערכת העצבים, הפרעות קשות לקרישת הדם ומוות. ייתכנו גם מופעים קלים יותר. החיסון כולל נגיף מוחלש כחלק מהמשושה.

4. שפעת (parainfluenza) –

מחלה נגיפית הגורמת בעיקר לסימנים דמויי שפעת כגון נזלת, שיעולים וחום.
החיסון כולל נגיף מוחלש כחלק מהמשושה.

5 ו-6. לפטוספירה (leptospira) ("עכברת") –

מדובר במחלה הנגרמת על ידי חיידק. החיידק מועבר במגע של עור או ריריות עם
שתן מבע"ח נגוע, או סביבה המזוהמת בחיידק. הוא מתרבה בכליות ובכבד. סימני
המחלה כוללים חום, חוסר תאבון, הקאות, התייבשות, כשל כליות, הפרעות בקרישת
הדם ולעתים צהבת.
החיסון כולל 2 זנים של החיידק, מומתים, כחלק מהמשושה.
המחלה מדבקת גם לבני אדם.

כלבת

המחלה נגרמת ע"י נגיף הכלבת ועלולה לפגוע בכל היונקים. הרגישים ביותר הם כלבי בר, בואשים, עטלפים ופרות. כלב הבית, חתולים, סוסים, צאן, בני אדם ופרימטים רגישים קצת פחות.
הדבקה מתרחשת בעקבות מגע של רוק מבע"ח נגוע בפצע נשיכה. הנגיף נודד לאורך העצבים עד למוח. במוח הוא מתרבה.
סימני המחלה כוללים שינויי התנהגות הנמשכים בערך 2-3 ימים, ולאחר מכן מופיעים סימנים של התקפי "זעם". השלב האחרון הוא השלב השיתוקי ובו ייתכנו שינוי קול, ריור מוגבר, קשיי בליעה, שיתוק רגליים אחוריות ועוויתות. שלב זה נמשך 2-4 ימים, ובסופו בעל החיים מת עקב שיתוק של שרירי הנשימה.
המחלה מדבקת גם לבני אדם – בשלב המחלה אין תרופה, ולכן חשובה המניעה.
החיסון כולל נגיף מומת הניתן פעם בשנה החל מגיל 3 חודשים.

פרוטוקול החיסונים לגורי כלבים:

גיל 6 שבועות – חיסון משושה I
גיל 9 שבועות – חיסון משושה II
גיל 12 שבועות – חיסון כלבת + שבב (ע"פ חוק הכלבת)
גיל 14 שבועות – חיסון משושה III