הבנה והתמודדות עם אגרסיביות בחתולי הבית

חתול אינו כלב קטן ועל כן, בעיות התנהגות בחתול אופייניות רק לו והצלחת ההתמודדות עימן תלויה בעיקר בהבנתן.

ישנן 3 נקודות עיקריות הקשורות לעירור התנהגות תוקפנית בחתול:

  1. תוקפנות על רקע בעיות התפתחות.
  2. תוקפנות על רקע טריטוריה וארגון הסביבה.
  3. תוקפנות על רקע התנהגות טורף/נטרף.

התפתחות החתול:

התפתחות החתול מהירה יותר בהשוואה להתפתחות הכלב. סוציאליזציה (חיברות) תלויה בשני גורמים התלויים זה בזה: איכות ומשך הקשר של החתלתול עם אימו.

ניתן להבדיל בין שני סוגי אופי בחתלתולים, באמצעות "מבחן התליה מהעורף" : אם החתלתול שקט, בעת הרמתו, ניתן להניח כי הקשר עם אימו היה מספק. מצד שני, אם החתלתול נאבק ומאיים בעת הרמתו, הדבר מעיד על חוסר קשר מספק עם אימו, אשר עלול לגרום לבעיות התנהגות בהמשך. חוסר מגע של חתלתול עם אימו, לא מאפשר לחתול לפתח מערכות של בקרה עצמית. כאשר הגור משחק עם אימו, האם מווסתת אלימות עודפת מצד הגור באמצעות שריטות של אזור האף והבטן.

טריטוריה וארגון הסביבה:

החתול הוא בע"ח טריטוריאלי. ארגון הסביבה היא נקודת מפתח לאיזון התנהגות החתול. הטריטוריה מורכבת משדות פעילות שונים ומהחיבורים שביניהם. שדות אלו מסומנים הן ע"י סימונים ויזואליים והן ע"י ריח (פרומונים). שינוי בסביבת החתול עלול ליצור חרדה שיכולה לגרום לאלימות.

טורף/נטרף:

החתול הינו טורף קטן מימדים אשר יכול להיות טרף בעצמו. מדובר בטווח רחב של התנהגויות הקשורות לצייד ולבריחה.

חוסר היררכיה:

אין היררכיה במושבות חתולים. קשרים בין-אישיים יכולים להיות מבוססים על כוח, אך אלימות אינה פרושה דומיננטיות ולכן אין טעם לנסות להכניע את החתול.
טעות קלאסית נעשית בפרשנות של מנח שטוח של גוף החתול, הנתפס כאקט של כניעה/התרפסות, אך למעשה פירושו בדיוק להיפך- התכוננות לתקיפה.

לפני שמטפלים בבעיות התנהגות אלימה בחתולים, יש להבדיל בין תבניות האלימות השונות:

  1. ציד- מארבים וקפיצות על ידי ורגלי הבעלים.
  2. חוסר מנוחה- נשיפות, שריטות, ריצות, השטחת האוזניים, שכיבה על הצד עם ציפורניים חשופות ופה פעור.
  3. פחד- שלשולים, הקאות, נשיכות, שריטות (בעיקר כשאין לחתול מסלול מילוט).
  4. טריטוריה- סימון שתן, שריטות.
  5. תת סוציאליזציה (בעיקר בחתולים יתומים) – רגישות יתר, היפראקטיביות, שריטות ונשיכות תוך כדי משחק, חסרים מתקופת הינקות המובילים לפוביה חברתית.

טיפול:

טיפול תרופתי לא תמיד נחוץ ולא תמיד ניתן לתת. יש מגוון של תרופות יעילות הפועלות במנגנונים שונים.
ארגון הטריטוריה באמצעות: פרומונים סינטטיים/טבעיים לסימון, הכנת דרכי מילוט, העשרה סביבתית (צעצועים, החבאת חטיפים), מזון ללא הגבלה.

שינוי התנהגותי אינו כולל הענשה! ניתן לווסת חתלתולים יתומים באמצעות מכות עדינות של אזור האף והבטן (בדומה לאופן בו האם מווסתת את הגור). במידה והחתול צד את הבעלים ניתן להשפריץ עליו ספריי מים (אשר יוצר גם קול נשיפה) כאשר מבחינים בהנהגות הכנה לתקיפה (השטחת הגוף למשל).