טיפול בדלקת עור על רקע אלרגיה מסוג "Atopy"

כללי:

דלקת עור על רקע אלרגית "אטופי" (אסטמה של העור) הינה אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר בכלבים.
לצערנו שכיחות המחלה וחומרתה עולות בהתמדה הן בחיות והן באדם.
"אטופי" הינה תכונה מולדת של רגישות יתר מיידית (אלרגיה) לחומרים שונים המגיעים בשאיפה למע' הנשימה (אך ישנו גם מרכיב עורי), המתבטאת בגירודים עזים ובמחלת עור משנית הנובעת מאותם הגירודים.
התפתחות המחלה אינה מובנת עד תומה לאנשי המדע ולכן אין כיום שיטה מוחלטת לאבחון המחלה.

825

איבחון:

אבחנת המחלה נעשית ע"פ היסטוריה, סימנים קליניים ושלילת האופציות האחרות למופע העורי.
מחלות אחרות, הגורמות למופע עורי דומה, כוללות: רגישות יתר (אלרגיה) לעקיצת הפרעוש –
(FAD – flea allergy dermatitis), אלרגיה למזון, טפילים עורים כגון סקביאס ודמודקס, דלקת עור עמוקה (פיודרמה), דלקת עור על רקע נגיעות בפטריות שמרים (מלסצייה) וכו'.
כדאי לזכור כי המחלה נפוצה יותר בכלבים שיש להם רגישות יתר לעקיצת הפרעוש ו/ אלרגיה למזון. כל צירוף של מס' אלרגיות (לעקיצת הפרעוש ו/אלרגיה למזון ) או תהליך דלקתי עורי (זיהום חיידקי או נגיעות בשמרים), יגביר את עוצמת התגובה.

904
רגישות יתר, חומרת המחלה ועוצמת הגרד הנובעת ממנה – שונים באופן אינדיווידואלי מכלב לכלב, ותלויים בכלב, בסביבה, בעונה, בכמות האנטיגנים (antigen הוא חלקיק המעורר תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים) ובמחלות משניות הנלוות.
יתר על כן, כיוון שלא ניתן להבחין בין אטופי ל"אלרגיה למזון דמוית אטופי", יש לשלול אלרגיה מזונית כחלק אינטגראלי מהטיפול, ולטפל בכל הגורמים המשניים.

עקרונות כלליים בטיפול בדלקת עור על רקע אלרגית "אטופי":

א. נדרשת ערנות ומחויבות הן של הבעלים והן של הווטרינר, שכו מדובר בטיפול ארוך ומתיש עם אפשרות של החמרה בשלבים מסויימים.

ב. חשוב לנסות להפחית את חשיפה לאלרגן (הגורם/ים לאלרגיה) – לרוב מדובר באלרגנים שנישאים באוויר, בעיקר קרדית אבק הבית אך גם רבים אחרים כמו: אבקנים של פרחים שונים, עובש, עשבים בשמים ועוד. בפועל, קשה מאוד להימנע לגמרי מחשיפה לאלרגנים.
על מנת להפחית בחשיפה לקרדית אבק הבית למשל, ניתן להשתמש בכיסויי מיטה וכריות, לבצע שאיבות אבק דחופות, לשטוף את רצפת הבית (במים בלבד) בתכיפות גבוהה מהרגיל, להימנע משטיחים, צעצועים רכים ועוד. יש לשטוף את פרוות הכלב בתכיפות גבוהה יחסית (בשמפו המיועד לרחצת כלבים או בשמפו עדין לתינוקות, או אפילו במים זורמים), על מנת להסיר מפרוותו את האלרגנים ולהשתמש בחומרים קוטלי אקריות (קרדיות).

ג. חשוב ביותר להקפיד על טיפול מסודר ויעיל נגד פרעושים כדי להוריד את ה"סף האלרגי" של בעל החיים, ולהפחית בגורמים המגבירים את המחלה העורית. חשוב שהתכשיר קוטל הפרעושים בו משתמשים, יכיל גם חומר הפועל כנגד הצורה הבוגרת של הפרעוש (המבלה את עיקר חייה על גבי גוף הכלב / החתול) וגם יכיל חומר הפועל כנגד הצורות הצעירות של הפרעוש ( המבלות את עיקר חייהן בסביבה ולא על פני גוף הכלב / החתול) .
המוצר המומלץ על ידנו ומצוי לרכישה במרפאתנו הינו Advantix ® לכלבים ו- Advantage ® לחתולים, שניהם מתוצרת חברת® Bayer הגרמנית.

905

ד. יש לבצע טיפול באלרגיות עוריות נוספות, אם קיימות.

ה. הטיפול בזיהומים עוריים משניים (חיידקיים / שמרים) הינו קריטי להצלחת הטיפול בדלקת העור ע"ר אלרגית אטופי. ברוב המקרים הטיפול האנטיביוטי יהיה ארוך ויכול להימשך לפחות 3-4 שבועות!

ו. בנוסף כדאי לעשות טיפול תרופתי בנוגדי דלקת. ישנם מספר סוגים של תרופות וטיפולים:
אנטיהיסטמינים –מונעים את ההשפעות של היסטמין (הרחבת כלי דם וגירודים), תרופות אלא לרוב אינן מספיק יעילות בכלבים וחתולים.
סטרואידים- מונעים הפעלה ושחרור של מדיאטורים פרו דלקתיים. לרוב יעילותם טובה מאוד בכלבים וחתולים, אך ישנן תופעות לוואי רבות, חלקן לטווח קצר וחלקן אף לטווח ארוך בעיקר בשימוש לא נכון (לזמן ממושך מאוד, ללא הפחתה הדרגתית).
כיום מקובל לשלב בין סטרואידים לאנטיהיסטמינים להגברת פעולה הדדית ולהפחתת מינונים.
במידה וטיפולים אלו לא עוזרים, או חומרת הבעייה מחייבת טיפול אגרסיבי יותר, ניתן לטפל חומר בשם Cyclosporine A – המונע שחרור חומרים פרו-דלקתיים. לרוב יעילותו טובה בכלבים וחתולים, אך חסרונו בעלותו הגבוהה.
שמן דגים- המהווה מעין אנטי היסטמין טבעי, וכן משקם את המחסום העורי הפגוע (בחומצה שומן לינולאית) – ראו כתבה באתר על שמן דגים.

906

ז. טיפול עורי מקומי – שטיפות בשמפו להסרת האלרגנים מעל פני העור (עדין מספיק כך שלא יפגע בשכבת השומן המגנה על העור) ולטיפול בדלקת העורית

ח. אימונותרפיה – טיפול ספציפי באלרגנים כדי "להרגיל" את הגוף לנוכחותו של האלרגן, באופן הדרגתי (היפוסנסיתיזציה). טיפול זה מתאים לכלבים בהם נמצאה רגישות ספציפית בבדיקת נוגדנים בדם או בבדיקת נוגדנים עורית, כשאין דרך למנוע מבעל החיים חשיפה לאלרגן, כשאין תגובה מספקת לטיפול התרופתי או כשתופעות הלוואי לטיפול התרופתי חמורות, כשיש הענות של הבעלים מבחינת זמן הטיפול (ממושך), ומבחינת העלות הכלכלית של הטיפול. לרוע המזל, אחוזי ההצלחה של השיטה, למרות ההשקעה הכספית ובזמן הבעלים המטפל, אינם מרקיעי שחקים…

לסיכום, אטופי הינה בעייה מורכבת ונפוצה ההולכת ונהיית נפוצה יותר הן בחיות והן בבני אדם. מורכבותה דורשת מחוייבות והקפדה על אבחנה בזמן וטיפול ארוך ע"י הבעלים והרופא.