הכלב מתגרד …שוב הגיע הקיץ – ים, שמש, אבטיח, יתושים… ושוב הכלב מתגרד ומתגרד ומתגרד. מה עושים? איך מפסיקים את זה?

הסיבה הנפוצה ביותר לגירודים בכלבים היא פרעושים:

פרעושים – אותם חרקים קטנים שחורים וקופצניים, עוקצים את הכלב, גורמים לגרד מקומי, ובכלבים שאלרגיים לרוק של הפרעוש מתפתחת אלרגיה לפרעושים. הנגיעות בפרעושים גבוהה יותר בקיץ. בכלבים אלרגיים, הגרד עשוי להתבטא באזור הגב התחתון, לעתים עד להופעת מוקד דלקתי באזור.

מומלץ לטפל באופן שגרתי כנגד פרעושים – על הכלב ובסביבתו. קיימים חומרים שונים שניתן לשים על הכלב, בצורות שונות. יש להקפיד על תדירות מתן מתאימה (כל 3-4 שבועות!). כיוון ש 95% מאוכלוסיית הפרעושים נמצאת בסביבה ולא על הכלב (הביצים, הזחלים והגלמים), מומלץ לבצע הדברה סביבתית ספציפית לפרעושים בנוסף לטיפול על הכלב.

בכלבים שאלרגיים לפרעושים מספיק פרעוש אחד שעוקץ להתחלת מעגל גרד בלתי פוסק, כך שגם אם לא רואים פרעושים על הכלב, כדאי לטפל כנגד פרעושים באופן שגרתי, כיוון שהם הגורם הראשי לגרד במדינתנו.

גם טפילים אחרים עלולים לגרום לגרד בכלבים – למשל סקביאס ודמודקס. אלה טפילים מיקרוסקופיים ממשפחת האקריות שחיים על גבי עור הכלב וזקיקי השערות. יש לגשת לוטרינר על מנת לשלול בעיה זו.

סיבות אחרות לגרד הן אלרגיות.

האלרגיה השניה בשכיחותה בכלבים (אחרי אלרגיה לפרעושים) היא אטופי.
אטופי היא אלרגיה לחומרים המצויים בסביבתנו כדוגמת אבקני פרחים, אבק, קרדית אבק, דשא, עובשים ועוד. החומרים האלה באים במגע עם העור וגורמים להפעלת מערכת החיסון בתגובה אלרגית עורית.

המופע הקלאסי הוא הופעת הבעיה בעיקר בעונות הקיץ והאביב, הבעיה מתחילה בגיל צעיר, יש נטייה לגזעים מסוימים (למשל בוקסר, גולדן, לברדור, דלמטי ועוד), הגרד מפושט וכולל מפשעות ובתי שחי, צוואר, ליקוק כפות רגליים, דלקות אוזניים. האזורים הנ"ל מאדימים ומקריחים. לעתים גם הפרשות שקופות מהעיניים ומהאף.

האבחון מבוסס על המופע והפיזור האופייני, גיל ועונתיות, ושלילת גורמים אחרים.
הטיפול באטופי כולל שטיפות במים קרירים עם שמפו נוגד גירוד, תוספת חומצות שומן למזון(שמן דגים), וטיפול תרופתי נוגד אלרגיה לפי הצורך.

האלרגיה השלישית בשכיחותה בכלבים היא אלרגיה למזון.

אלרגיה למזון נגרמת בעקבות הפעלת מערכת החיסון כנגד חלבונים או חומרים אחרים במזון, כשהביטוי העיקרי הוא עורי.
אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גיל (גם אם הכלב אכל את אותו מזון כל החיים…), ובכל גזע. הפיזור האופייני הוא בליקוק כפות רגליים, בתי שחי ומפשעות, צוואר, לעתים דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, וליקוק אזור פי הטבעת (rear and ear). לפעמים מופיעים גם שלשולים או הקאות.

האבחון נעשה ע"י מתן מזון המכיל חלבון ופחמימה יחידים, ממקור אליו הכלב לא נחשף.

לסיכום, אם הכלב מתגרד, גשו לוטרינר, יש לברר מה הגורם ולטפל בהתאם.