הגיל השלישי – כלבים וחתולים

850

העולם המערבי מתבגר. תוחלת החיים של האדם המערבי הממוצע עלתה בקרוב לשלושים שנה במרוצת המאה האחרונה וניתן ליחס זאת לשינוי באורח החיים ולרפואה המודרנית.

במקביל, איננו שמים בד"כ לב, אך תוחלת החיים של ידידינו הטובים, כלבים וחתולים, עלתה אף היא.
אם בילדותנו, כלב או חתול בני עשר נחשבו זקנים מופלגים, הרי שכיום לא חזון נפרץ הוא לראות חתולים וכלבים בני 15, 16, 17 שנים ואף יותר. שינוי זה, בדומה למצב בבני אדם, הושג עם התפתחות הרפואה הוטרינרית, המספקת תשובות טובות יותר הן באשר להזנה אופטימאלית והן לרפואה מונעת וטיפולית כאחד.

מגדלי חיות רבים חוששים מאוד מהליכים "מסוכנים" כגון הרדמה או ניתוח, כאשר מגיעה חיית המחמד לגיל השלישי, ומשפטים כגון: "הוא חי על זמן שאול", "ממילא אין מה לעשות, בובי פשוט זקן….", ו-"לבובי ריח נורא מהפה אבל אי אפשר לנקות שיניים כי הוא כבר זקן נורא", הם משפטים שכל רופא וטרינר שמע פעמים רבות.

כמובן שאין טעות גדולה מזו, אם חשובה לנו איכות החיים שלנו ושלהם.
נכון, בובי אכן מתבגר, אך בדומה לרפואה המודרנית למבוגרים, גם הרפואה הוטרינרית המודרנית מציעה מעקב וטיפול גם בגילאים מבוגרים.
"גיל אינו מחלה" אומרת האמרה בין רופאים. מאידך עם העלייה בתוחלת החיים, מערכות שונות בגוף מתחילות ללקות בתפקודן.

עם העלייה בגיל, מופיעות ומתרבות גם הבעיות המאפיינות גם אנשים מזדקנים בעולם המערבי, כגון בעיות משקל ותנועה, בעיות פרקים (חיות מבוגרות נוטות לסבול יותר מכאבי מע' השלד (המכונה ארטריטיס בבני אדם)), מחלות כליה, לב וכבד, גידולים ומחלות הורמונאליות כגון סוכרת, שינויים בתפקוד בלוטת התריס או יותרת הכליה שאיתן יש להתמודד בגיל המבוגר.

מחלות אילו פוגעות ומשליכות על איכות החיים של חיית המחמד ובעליה כאחד.
האם זה הסוף? האם באמת אין מה לעשות? ודאי שלא, אך יש חשיבות עילאית לגילוי מוקדם, וטיפול נכון.
ד"ר אורון פרגר, רופא וטרינר בהכשרתו בעל ותק של 15 שנה, המנהל מרכזים וטרינרים מתקדמים בהוד השרון, מסביר:
כללית, כלבים מגזעים קטנים חיים יותר מגזעים גדולים. אי לכך לא ניתן לקבוע כלל אצבע למתי הכלב נחשב מבוגר. מקובל להתייחס לכלבים מגיל 8-10 ככלבים שהחלו תהליך הזדקנות.

הרפואה הוטרינרית התקדמה במקביל לרפואת בני אדם, שואבת ממנה ומתעדכנת כל הזמן.
בדיקה רפואית שנתית סדירה של חיית המחמד ע"י הרופא הוטרינר המטפל תאפשר גילוי מוקדם של בעיות וטיפול מתאים.

עם ההגעה לגיל מבוגר מומלץ להגדיל את תדירות הביקורת הוטרינרית לפחות לשתי בדיקות בשנה. במהלך הבדיקה הוטרינרית, הוטרינר ישאל שאלות לגבי מצב בריאותו של הכלב במטרה לזהות שינויים שאולי מעידים על תחילתה של בעיה או מחלה, ויבצע בדיקה גופנית מקיפה.

בדיקה גופנית יכולה לחשוף בעיות שלד, גידולים עוריים ואחרים בשלב מוקדם יחסית. בדיקת דם כללית, המומלצת בחיות מבוגרות אחת לשנה, יכולה לחשוף בעיות כגון זיהומים תת-קליניים, בעיות כליה, כבד, איברים פנימיים ועוד. בדיקת חלל הפה תחשוף סיבה לריח רע ואפשרות לדלקת חניכיים כרונית היכולה להתפשט וליצור בעיית לב, כבד או כליה, וכו'.

בדומה למתבצע בבני אדם, במידת הצורך, יציע הווטרינר לבצע בדיקות מעבדתיות הנותנות מידע לגבי תפקוד האיברים השונים.

בדיקות מעבדה מומלצות לכלב מבוגר כוללות:
ספירת דם מלאה – בבדיקה זו נמדדים מספרי כדוריות הדם השונות (תאי דם לבנים, אדומים וטסיות). בעזרת בדיקה זו ניתן לזהות מצבים כמו אנמיה, מחלות זיהומיות ולוקמיה.

ביוכימיה של הדם – בבדיקה זו נמדדים מלחים ואנזימים הנמצאים בדם. באמצעות בדיקה זו ניתן להעריך את תפקודם של האיברים השונים כגון הכליות, הלבלב או הכבד. על סמך תוצאות בדיקה זו ניתן, במידת הצורך, לקבוע אילו בדיקות נוספות נחוצות ומהם הטיפולים הנדרשים.

בדיקת שתן – בבדיקה זו נבדק ריכוז או דילול השתן ונבחנת נוכחותם של חומרים שבאופן נורמלי לא אמורים להימצא בשתן, כגון חלבון, סוכר, תאי דם לבנים או תאי דם אדומים. בעזרת בדיקת השתן ניתן לאבחן זיהומים בדרכי השתן, סכרת, התייבשות, ירידה בתפקוד כלייתי ועוד.

על סמך תוצאות בסיסיות אלו ניתן יהיה לקבוע האם יש צורך בבדיקות נוספות כגון צילומי רנטגן, אולטראסאונד, בדיקת לחץ דם, א.ק.ג., בדיקות דם הורמונליות וכד'.

שינויים חושיים בגיל המבוגר

עם הגיל חיית המחמד יכולה להפוך ל"איטית" מכיוון שהחושים השונים (ראיה, שמיעה, ריח, מגע וטעם) קהים.
הירידה במהירות התגובות לגירויים הינה תהליך איטי, בלתי נמנע, ולעיתים כמעט ואינו מורגש. הדרך הטובה ביותר לעכב את ההתדרדרות הינה ע"י שמירת בעל החיים פעיל בעזרת משחקים ואימונים.
בדומה לבני האדם, בגיל המבוגר יכולים להופיע סימנים של ירידה בתפקוד המוחי, המתבטאים בשינויי התנהגות, אישיות, איבוד הרגלים ישנים ופיתוח הרגלים חדשים.

שינויים פיזיים

עם הגיל הגוף פחות עמיד בפני זיהומים ותהליכי החלמה איטיים יותר, לכן חשוב להיות עירניים לסימני מחלה ראשוניים ולפנות לטיפול וטרינרי עם הופעתם.

סימנים המצריכים התייחסות:

עליה בצריכת מים או בכמויות ייצור שתן
איבוד/עליה במשקל
איבוד/עליה קיצונית בתיאבון
הקאות חוזרות
שלשול מתמשך או קושי במתן צואה
צליעה
ירידה בראיה (התקלות בדברים, אי זיהוי של אנשים או חפצים)
שינוי בגודל הבטן
עליה בזמן השינה וחוסר פעילות או חוסר מנוחה וחוסר שינה
ריח רע מהפה או ריור מתמשך
קושי בלעיסת מזון יבש
איבוד שיער באזורים מסוימים של הגוף או המלווה בהתגרדויות
שיעולים

ואז מה, האם זה הסוף? שוב, ודאי שלא.
ד"ר פרגר מתלוצץ כי מרפאותיו הפכו למרפאות גריאטריות. חיות בעשור השני לחייהן, גם בגילאים מתקדמים כ-15, 16, 17 שנים, מטופלות ואף מנותחות אורח קבע. לפני מס' חודשים הגיע לאחת ממרפאותיו של ד"ר פרגר כלב מבוגר בן 14 שנים ובפי הבעלים רק תלונה על הריח הרע שיוצא מפי כלבו האהוב. התברר כי הכלב לא נבדק קודם לכן ולא טופל למעט חיסוני כלבת.
כבר בבדיקה הגופנית הבסיסית נמצא כי קיימת הגדלת כבד, הקשורה אולי לדלקת החניכיים הכרונית הנוראה ממנה סבל. בבירור נוסף התברר כי הכלב משתין פעמים רבות ולעיתים עם מעט דם.
"התחלנו בבירור מעמיק יותר שכלל בדיקות דם והדמייה" מספר ד"ר פרגר. התברר שהכלב סובל מדלקת חניכיים קשה זמן רב, שהביאה לירידה באכילה ולאיבוד משקל, בבדיקת הדם אובחנה בעיית כבד, ולהפתעתנו הרבה בבדיקת אולטרסאונד של הבטן התגלתה אבן משוננת בשלפוחית השתן שגרמה לדלקת כרונית וקשיי ההשתנה. כמו כן, נתגלתה הרניה (בקע) בשלבים ראשוניים שחייבה סירוס מיידי על מנת למנוע התדרדרות. לאחר שהכלב טופל ונפתרו בעיותיו הרפאיות, הוא הוכנס לניתוח וניקוי שיניים. לא מזמן ראינו את הכלב. בעליו "התלונן" ש"עשיתם אותו צעיר ב-5 שנים לפחות, ואני כבר זקן למרץ שלו…"

"הרפואה המודרנית מאפשרת לנו לתת טיפול תרופתי הולם לבעיות בריאותיות שבעבר נחשבו מסכנות חיים, להאריך את תוחלת החיים ובייחוד לשפר את איכות החיים, הן לכלב והן לבעליו." אומר ד"ר פרגר.
"גם ניתוחים בגילאים מבוגרים, שבעבר נחשבו מסוכנים ביותר עקב גילה המתקדם של החיה, הפכו עקב שימוש בחומרי הרדמה בטוחים וניטור צמוד, לאפשריים ולרלוונטים ברמת היום יום, במידה ויש ציוד ניטור משוכלל וצוות מיומן".
עוד מספר ד"ר פרגר: "לא מזמן ביצענו הרדמה מלאה לצורך ניקוי שיניים בכלבה בת 19.5 (תשע עשרה וחצי!!!) שנים. הבעלים הסביר כי אינו מוכן שבזיקנתה כולם יאלצו להתרחק ממנה עקב הריח הנורא שיצא מפיה. בעיני זו אהבה אמיתית."
כיום ניתן בעזרת תרופות מתאימות, אפילו להאיט תהליכים דעיכה קוגניטיבית.

גיל אינו מחלה, והזדקנות אינה סוף הדרך. ניתן כיום לטפל רפואית במרבית הבעיות המתעוררות.
איתור וגילוי מוקדמים מאפשרים לנו קודם כל מתן איכות חיים טובה ואפשרות להזדקן בכבוד, במקביל להאטת תהליכים פתולוגיים.