השבוע נתקלנו בשלושה מקרים חדשים ומעניינים של כלבים נגועים בתולעת הפארק.
המקרה הראשון הינו מקרה קלאסי של כלב לברדור גדול שאינו מטופל כנגד תולעת הפארק והגיע עם סימנים אופייניים – הקאות, פלטות וירידה במשקל, בבדיקות הדם נראתה עדות לנגיעות בתולעים ובצילום רנטגן נראתה מסה בסמוך ללב החשודה כגרנולומה של תולעת הפארק.
ע"מ להשלים את האבחון המלצנו לבעלים לאסוף צואה במשך 3 ימים רצופים (התולעת הבוגרת מטילה בייצים לתוך מערכת העיכול) ולשלוח למעבדה לבדיקת פרזיטים בצואה – התשובה שהתקבלה הייתה נגיעות גבוהה בביצים של תולעת הפארק.
התחלנו טיפול ונקווה שהכלב ירפא.
שני המקרים האחרים הינם מקרים שונים ונדירים (לפחות ממה שמדווח עד היום) של נדידת תולעת הפארק מתחת לעור של כלבים.
שני המקרים הגיעו לבדיקה עקב מסה תת עורית קטנה, בשניהם נשלחה דגימה (ביופסיה) למעבדה לאבחון המסה – בשניהם קיבלנו תשובה של גרנולומה תת עורית של תולעת הפארק, והתולעת הייתה בתוך הביופסיה!!!
העובדה שמדובר בשני כלבים קטנים מאוד, האחד דאקל והשני יורקשייר טרייר, שחיים רק בבית, יוצאים החוצה רק עם רצועה ועם הבעלים, מוכיחה לנו שכל כלב חשוף להדבקה בתולעת, גם הקטנים שבהם!
בכל המקרים מדובר בכלבים שאינם מטופלים באופן סדיר (זריקה כל 3 חודשים) כנגד תולעת הפארק!
בכל הכלבים התחלנו טיפול אינטנסיבי בזריקות כנגד תולעת הפארק, ואף ניתחנו את חלקם, ואנו מקווים שכולם יחלימו.
לאור המקרים האלו והתפרצות המחלה באזורנו, אנו פונים אליכם וממליצים שוב לבצע זריקה כנגד התולעת פעם ב-3 חודשים כמניעה.
