תולעת הפארק

זריקה נגד תולעת הושט (תולעת הפארק)

תולעת הושט נפוצה כיום בכל הארץ, והידבקות בטפיל יכולה לגרום למחלה קשה ואף למוות.

הטיפול המומלץ לכלב כנגד תולעת הפארק הוא הזרקת תרופה מונעת במינון מתאים אחת לשלושה חודשים. התרופה הורגת את התולעים הצעירות והביצים, ומונעת בכך את התפתחות התולעת הבוגרת.

כיוון שישנם כלבים מגזעים מסויימים הרגישים גנטית לחומר המוזרק ועלולים למות משימוש בו, אין לבצע טיפול זה ללא השגחת רופא. כלבים מגזעים אלה יבדקו לרגישות לתרופה, ובשיתוף עם הבעלים, יותאם פרוטוקול אינדיווידואלי רלוונטי.

בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ.

התקשרו אלינו בכל שאלה: 09-7446606

מידע נוסף בנושא תולעת הפארק

שאלות ותשובות – תולעת הפארק

תולעת הפארק מזה זמן רב כבר אינה נמצאת רק באזור המרכז! ההמלצה הגורפת היא לטפל בכל הכלבים, בכל הארץ. הטיפול האולטימטיבי הנו הזרקת דקטומקס אחת לשלושה חודשים, ובמקרים בהם הדבר לא מתאפשר, ניתן להשתמש באמפולות אדווקאט.
יכולות להיות סיבות רבות למופע מסוג זה, ואחת הסיבות האפשריות היא באמת נגיעות בתולעת הפארק. הדרך הנכונה להתמודד עם המצב הוא לפנות למרפאה המטפלת ולבצע את האבחון הדרוש. בד"כ הווטרינר יבצע בדיקות דם כלליות וצילומי רנטגן. אם האחרונים מחשידים לנוכחות של גוף זר כלשהו באזור הוושט, ממשיכים לאנדוסקופיה. לבסוף, אם אובחנה נוכחות התולעת מעל לכל ספק, מבצעים טיפול ע"י הזרקת דקטומקס פעם בשבועיים.
אכן, ישנם כלבים שלהם אסור להזריק איברמקטין. אלו יכולים להיות רועים אוסטרלים, רועים גרמנים, בורדר רולי, סטר אירי ועוד.לכלבים אלו יש לערוך בדיקות מעבדה לשלילת המצאות הגן המוטנט הגורם לרגישות לאותם חומרים. עוד בעניין, ובסוגריים, אם התגלה כלבך רגיש לחומר, סביר להניח שהוא רגיש גם לחומרים אחרים, כגון חומרי טשטוש והרדמה, תרופות ללב ועוד. התחליף לזריקות יכול להיות רוולושן או אדווקט, אך יעילותם של שני תכשירים אלו אינה וודאית.
אנחנו רוצים להודות לכם על שהצלתם את חייו של בולגקוב שלנו. עד היום אנחנו שומרים את התמונות שלו מהאנדוסקופיה, ומראים לכל החברים שלנו למען יראו ויזכרו לתת זריקה נגד תולעת הפארק!
גיטה הרץ, בולגקוב
צוות המרפאה היקר: אנו רוצים להודות לכם על הטיפול המסור בפרלינה שלנו. האבחון המהיר שלכם של נגיעות בתולעת הפארק הציל את הכלבה שלנו מסיבוכים מיותרים. תודה!
סנדרו גליק, פרלינה
עבור למעלה