בוודאי אמרתם לעצמכם לא פעם שכל הוטרינרים אותו הדבר וכשצריך לעשות ניתוח עיקור או סירוס כולם בטח עושים את זה אותו דבר, אז למה שלא נלך פשוט לזול ביותר, לא?
אז בואו נשאל את השאלה שוב והפעם על רופא הילדים שלכם, האם כולם אותו דבר? האם הייתם מוכנים לתת לכל רופא לטפל בכלב שלכם? האם כל המרפאות מצויידות אותו דבר? האם כולם משתמשים באותם פרוטוקולים להרדמה? האם כולם מנתחים באותו אופן?
בטח שמעתם פעם מחבר שלאחר ניתוח עיקור הכלבה שלו קיבלה אנטיביוטיקה, וחבר אחר אמר לכם שהרופא שלו לא נתן לו אנטיביוטיקה וזה נראה לו מוזר. מי משניהם צודק? ומה לגבי קולר אליזבטני (אהיל)?
אז בוודאי כבר הבנתם מהפתיח שאין דבר כזה אותו דבר, אין 2 אנשים דומים ואין 2 רופאים שעובדים בדיוק אותו דבר. מאחר ואנו לא יודע איך פועלים אחרים נסביר פה איך אנחנו ב"אורון- מרכז רפואי וטרינרי" מבצעים עיקור או סירוס של בע"ח.
בשלב הראשון אנו מבצעים בדיקה מקדימה ומטרתה לנסות ולגלות בעיות שעלולות להקשות, לדחות או אפילו לבטל ניתוח מתוכנן, למשל בעיות לב, כליות, מחלות, גידולים וכו'.
בשלב השני אנו מציעים לערוך בדיקות דם מקדימות, בבע"ח חיים מבוגרים (מעל גיל 7) אנו מחייבים בדיקות דם, בבע"ח צעירים זאת המלצה חמה.
מטרת בדיקת הדם היא לגלות בעיות – ואתן דוגמא:
לפני מספר חודשים הגיעה למרפאה כלבה צעירה לעיקור שגרתי, כמובן שבגיל חצי שנה לא התעקשנו על בדיקות דם ולכן הכלבה נכנסה לניתוח ללא בדיקות דם מקדימות.
מייד בתחילת הניתוח התחיל דימום מוגבר מקו החתך ובבטן נמצאו נוזלים דמיים לא אופייניים – לקחנו מהם דגימה והמלצנו לבעלים לשלוח את הדגימה למעבדה יחד עם בדיקות דם. התוצאה שחזרה הייתה קדחת קרצית – מחלה שיכולה הייתה לסכן את חייה בזמן ניתוח וניתן לגלות את הסימנים שלה בבדיקות דם שגרתיות (עוד על קדחת קרצית לחץ כאן). הכלבה טופלה לאחר הניתוח באנטיביוטיקה כנגד קדחת קרצית והיום היא בריאה ושלמה.
בניתוחי עיקור וסירוס אנו משתמשים בפרוטוקול הרדמה פשוט:
- טשטוש לפני ההרדמה עם חומרים משככי כאבים (דמרול, מורפין, ACE, קטמין, רומפון – תלוי באיזה מקרה)
- הכנסת קטטר לוריד (ונפלון) ולקיחת בדיקת דם (במידה ולא התבצעה קודם לכן, וכמובן אם הבעלים מעוניינים)
- מתן זריקת אנטיביוטיקה
- הרדמה קצרה לוריד עם חומרי הרדמה בעלי טווח השפעה קצר יחסית (פרופופול, קטמין, ווליום)
- הכנסת טובוס (צינור) לקנה הנשימה והנשמה עם חמצן ואיזופלורן (חומר הרדמה שנשאף בזמן הנשימה).
- במהלך כל הניתוח בעל החיים מחובר למוניטור שבודק את קצב הלב, קצב הנשימה ואת ריוויון הדם בחמצן (סטורציה).
הכנת בע"ח לניתוח מתבצעת בחדר הכנה, בשלב זה מגלחים את בע"ח ומבצעים ניקוי ייסודי של אזור הניתוח (סקראב).
לאחר מכן מחטאים את אזור הניתוח באלכוהול וחומרי חיטוי נוספים עד שהאזור נקי וסטרילי.
אנו מניחים סדינים סטריליים סביב אזור הניתוח לבודד את האזור הנקי משאר האזורים, מכינים את שולחן הכלים הסטרילים.
בזמן ההכנה המנתח עושה ניקוי וחיטוי לעצמו (ידיים) ורק לאחר שהכל נקי ומוכן מתחיל הניתוח.
אנו לא נוהגים לתת אנטיביוטיקה בסיום הניתוח משתי סיבות עיקריות:
- אנו מבצעים את הניתוח כפי שהסברתי בצורה סטרילית
- זמן הניתוח קצר יחסית, ולכן זמן החשיפה מינימלי ולא מצריך כיסוי אנטיביוטי נוסף.
אנו לא נוהגים לשים קולר אליזבטני (אהיל) לבע"ח מאחר ושיטת התפירה שלנו היא כזאת שלא גורמת לגירוי ולחץ באזור החתך ולכן בע"ח כמעט ולא מתעסק עם המקום לאחר הניתוח. במקרים בעייתיים במיוחד ניתן לשים קולר.
* חשוב לציין שבניתוחים אחרים או אם ישנן בעיות נוספות (למשל בזמן ייחום, דלקת וכו') הפרוטוקולים משתנים מעט ותרופות נוספות ניתנות ע"פ הצורך.