קריעה / קריעה חלקית של הרצועה הצולבת הקדמית.

קריעה של הרצועה הצולבת הקדמית מתחלקת ל-2 סוגים:

  1. טראומה ( קרע אקוטי )
  2. תהליך ניווני ( קרע כרוני ).

טראומה אחראית ל-20% מהמקרים של קריעת רצועה צולבת, אם כי חלק ממקרים אלו קורים לרצועות שכבר עברו תהליך ניווני שהחליש אותן. דוגמאות לקריעת רצועה עקב טראומה: כאשר רגל הכלב נתפסת בגדר, סיבוב חד בזמן ריצה, או קפיצה ונחיתה מגובה.

תהליך ניווני הוא הסיבה הנפוצה ביותר לקרע של הרצועה (80%). הסיבות הגורמות לתהליך זה נתונות במחלוקת, היום מאמינים שדלקת ניוונית של הברך קודמת לקרע ברצועה, ושתוצרי הדלקת גורמים להחלשות הרצועות.

מבנה לא תקין של האגן והרגליים יכול גם הוא לתרום לעומסים גדולים יותר על הברך בכלבים מסוימים (או גזעים מסוימים), וישנה גם אפשרות שמדובר בתהליך אימונולוגי (פגיעת מערכת החיסון בגוף עצמו).

בחלק מהמקרים מופיעה צליעה עקב קרע חלקי של הרצועה, מקרים אלה עלולים להיהפך לקרע מלא אם הכלב לא מטופל.

במקרים בהם יש קרע של הרצועה הצולבת ייתכן גם נזק למניסקוסים (הסחוסים של הברך) כתוצאה מתנועה לא תקינה של העצמות זו כלפי זו ומעיכה של המניסקוס ע"י עצם הירך.

את הכלבים אנו מחלקים ל-3 קבוצות:

  1. כלבים גדולים, ספורטיבים מכל הגילים הסובלים מקרע פתאומי לאחר פעילות מאומצת.
  2. כלבים צעירים בעלי מבנה לא תקין (רוטווילרים, צ'או צ'או, אקיטה) המפתחים קרע פתאומי בפעילות בינונית.
  3. כלבים בוגרים, שמנים, בגודל בינוני (קוקר ספניאל, פודל) המפתחים צליעה פתאומית בעקבות פעילות מינימלית.

טיפול

טיפול שמרני (הורדת משקל, חבישה למתן תמיכה חיצונית, תרופות נוגדות דלקת, פיזיותראפיה ותרופות המגינות על הסחוס) מספק תוצאות משביעות רצון במקרים מסוימים, בחתולים ובכלבים השוקלים פחות מ-15 ק"ג, למרות שהדלקת הניוונית של המפרק תמשיך להתקדם.

במקרים של קרע ישן בהם סביבת המפרק עברה שינויים כרוניים של הדבקויות והתעבות ניתוח לא ישפר את יציבות המפרק, אך יאפשר אישור האבחנה, בדיקת הסחוסים והסרת חתיכות עצם ושאריות רצועה העלולים להפריע לתנועה.

שיטות ניתוחיות

קיימות שיטות רבות לתיקון קרע ברצועה הצולבת הקדמית. כל השיטות בעלות הצלחה של 80% – 90%. יש לזכור שלמרות שבדרך כלל המפרק מתייצב, התהליך הניווני ממשיך, ולכן יש המשך פגיעה במפרק, אם כי בקצב מואט.
בכל השיטות יש לפתוח את המפרק כדי לאפשר בדיקת הסחוסים והסרת שאריות הרצועה הקרועה.

שיטת תיקון חוץ קפסולרית

בשיטות אלו משתמשים בחוט בלתי נספג ועבה (חוט ברזל, או ניילון) המועבר מחוץ לקפסולת המפרק ומדמה את פעילות הרצועה הקרועה ותפקידו למנוע תזוזה קדימה של עצם הטיביה (שוק) וסיבוב פנימה שלה. החוטים נקרעים עם הזמן, אך היציבות הזמנית שנוצרת מאפשרת התעבות סביב המפרק וייצובו.

TPLO

מדובר בניתוח מורכב מאוד שדורש מיומנות גבוהה. הרעיון מאחורי הניתוח הוא שבמקום להחליף את הרצועה הקרועה, מנסים לבטל את הכוחות והתזוזה שאותה מונעת הרצועה הקרועה ע"י שינוי זווית ראש עצם השוק אל מול עצם הירך.

* בכל סוג טיפול, במקרים של נזק למניסקוס (דבר שמאוד נפוץ), מבצעים הסרה (שלמה או חלקית) של המניסקוס הפגוע.

טיפול לאחר הניתוח

יש לבצע הגבלת תנועה חמורה למשך 6-8 שבועות ואחר כך חזרה הדרגתית לפעילות למשך 6 שבועות נוספים.

*יש לזכור כי ב-50% מהמקרים תופיע קריעה של הרצועה בברך השניה בתוך שנה.